מאת: אברהם פכטר עו"ד
נשיא המדינה מר קצב, פוליטיקאים מימין ומשמאל, הצהירו על הזדעזעותם ממראות הפינוי הלא נעימים לעין. הפוליטיקאים מיד ובמרץ דרשו וועדת חקירה, דרשו לחקור את המשטרה האלימה, המרימה אלות מול נוער ציוני אדוק ומשולהב, הבא להגן על מבנים לא חוקיים בעמונה ומוכנים להקריב ידיים ורגליים שבורות למען אדמות יש"ע השייכות לפלסטינאים פרטיים.
ההקרבה וההתלהבות של אלפי בני הנוער, שהובאו, הוסעו בצורה מאורגנת, מבתי אולפנה, בתי ספר, והישובים בסביבה, מעוררת אולי התפעלות אבל אסור שתעורר מאידך סלידה מכוחות הביטחון.
צא ולמד, כוחות הביטחון הגיעו לשם, לא ביוזמתם ולא בהזמנתם אלא כדי לבצע את הוראות ממשלת ישראל ואת צווי בג"צ. כאשר מועצת יש"ע ומנהיגיה מעוררים ומסיתים את הנוער משך שבועות, להגיע למקום ולהלחם על ארץ ישראל ועל אדמות יש"ע, השייכות כביכול ליהודים ולהם כמתיישבים מדורות עוד מתקופת המקרא או ממלכות דוד המלך - אל יתפלאו ואל יגלגלו עיניהם לשמיים - לאור האירועים.
דרישות היסטוריות והצהרות דתיות, מלאות אמונה, מיסטיות ומשיחיות - אינן יכולות לבוא במקום מציאות, חוק וסדר. לא בכל מקום שמוקם מאחז או ישוב קרוונים, הוא הופך אוטומטית לאדמות מולדת. מדינה דמוקרטית ושלטון יציב לא יכולים לתפקד ולא יכול להרשות לעצמו - ניהול מדינה, כאשר יש אזורים או מובלעות המנסות לנהל את עצמן, לפי חוקים דתיים משיחיים - המנוגדים לשלטון מרכזי, אף ממשלה, בלי הקשר פוליטי זה או אחר, בהווה ובעבר, לא מורשית לוותר על התנהלות חוקית - ואם עושה כך היא מועלת בתפקידה. לצערנו, יש להודות שממשלות ישראל עד היום, מעלו, העלימו עין, דחו את ההחלטות לשלב מאוחר יותר, חלקם אף שמחו שהבעיות עברו לממשלה חדשה - וכך חשבו שהם פוטרים את עצמם מאחריות ממשלתית כלפי פנים, ואזרחיה וכלפי חוץ, לקהילייה הבינלאומית.
מנהיגות יש"ע לא יכולה להחזיק את כל צדדי החבל המשפטי ולקוות שתמיד התוצאה תהיה לטובתה.
פרשת עמונה והמאחזים הבלתי חוקיים כבר נמשכת שנים ומתגלגלת בערכאות המשפטיות חמש שנים פלוס. דו"ח המאחזים של עו"ד טליה ששון, שהוזמן ע"י ראש הממשלה שרון הצביע על יותר מ-100 מאחזים בלתי חוקיים שיש להורידם, וההחלטה היתה שאכן הם יורדו בהדרגה.
מועצת יש"ע אצה רצה לבג"צ - והוא פסק סופית שעמונה תורד. מה עשו מנהיגים אלה שעכשיו בוכים ומייבבים נגד המשטרה וצה"ל - פונים לאלפי צעירים ומסיתים אותם בדברי חלקות להגיע, להתגונן, להתכונן למאבק לא לוותר.
הקיצוניים מבין ההמון המוסת מצהירים בריש גלי - שכאן לא יהיה פינוי "גוש קטיף", לא חיבוקים, אלא אבנים, לא רגשות ודמעות, אלא אבנים ושמן וחלקי חילוף למיניהם.
ומה מצפים מכוחות הביטחון, התאפקות עליונה, התנהלות זהירה ומחושבת.
נו באמת - תפסיקו להיות תמימים, רוצים וועדת חקירה - בבקשה. הנה מספר נתוני פתיחה. מנהיגי יש"ע, ח"כים כמו אפי איתם, בני אלון, פרופ' אלדד שהגיעו למקום, התנהגו כמשקיפים ולא כמנהיגים.
במקום לרסן את הצעירים המשולהבים, לעמוד בראשם ואפילו להיכנס לבתים, או לעלות לגגות, כדי להשגיח שתהיה התנהגות פאסיבית, התנגדות אקטיבית אך לא אלימה - הם רצו לשחק את משחק הניטרליים המשקיפים בעלי חסינות פרלמנטארית.
אבל, מבחינה פלילית, מי שנמצא במקום האירוע, כדי לחזק את ידי הפורעים, כדי לעודד אותם, כמו ח"כ בני אלון, שעלה על הטרקטור ומנע התקדמותו, הם בבחינת שותפים לעבירה - ולכן עוברים עבירה פלילית ואין להם את מטריית החסינות.
להגיד שהתמונות שראינו בטלוויזיה, היו מחמיאות, רחוק מכך. התמונות היו קשות, חלקן קשות לעיכול בעין ובנפש - אבל בשקלול הסופי - צפויות למדי.
הרי ברור לכולם, מי שלא רוצה להיות נאיבי שכאשר מסתערים 1500 שוטרים על קהל של אלפי בני נוער בעיקר, יהיו מקרים חריגים בהתנהגות, מכות מיותרות, אלות מתנפנפות במקומות הלא נכונים ועל ראשים לא נכונים. אותו דבר ניתן לומר בוודאות גם על הצד השני. 9 שוטרים נפצעו מזריקת אבנים, עוד בטרם החל הפינוי - בשעות בוקר מוקדמות בשעת התקדמות המשטרה לעבר הבתים - עד מתן צו הביניים של השופט רובינשטיין, לעכב הפינוי.
מלחמת הקלטות בין המתנחלים למשטרה, מראה על שוויון בין המקרים, החריגים והמיותרים, וחבל מאד שלא הבינו מארגני האירוע את המהלך הזה. כאשר, אביו של הנער שנפגע בראשו - שהוא מעסקני יש"ע הפעילים התראיין בכל כלי התקשורת, הוא הדגיש את העובדה שהנער בן 15, שהתייעץ איתו וביקש את אישורו והוא נתן לו בשמחה למען המטרה הנעלה. כשנשאל אם יעלה שוב על הגגות - השיב שהוא נער גדול, מחליט בעצמו והוא יחליט אם לעלות על הגג שנית.
אם כך פני הדברים, הוא הנער צריך לקחת בחשבון שמאבק אלים מסתיים בפגיעות ולפעמים פגיעות ראש, לא רק בן מתנחלים למשטרה, אלא לפעמים בין קבוצות בריוני נוער בינם לבין עצמם.
כאשר האב נותן דוגמא שמי שעובר מעבר חציה לא מצפה לעונש מוות - ואת זה הוא משווה לאירועי עמונה, ניתן להבין את התסכול ואי הבנת המעשה של בנו. להעיר לאב הגאה, שמרבית ההרוגים בתאונות דרכים מיוחסת דווקא להולכי רגל, כך שגם מבחינה זו הדוגמא והשוואה לא לעניין.
אם מנהיגי יש"ע ידעו כפי שהם מצהירים עכשיו, שאולמרט חיפש אירוע כדי להוכיח את מנהיגותו לקראת הבחירות, השאלה היא - למה נפלתם במלכודת. למה לא הגעתם, הצעתם פשרה לפני חודש שניתן היה עדיין אולי ליישמה.
הצעת פשרה לא רצינית, באשמורת האחרונה של הלילה - מראה על חוסר רצינות וניסיון של טיוח וזריעת חול בעיני הציבור הכללי ושלהם בפרט.
להערכתי, הם הפסידו בגדול כלפי פנים וחוץ. רוצים וועדת חקירה - בבקשה, אם מנהיגי יש"ע יתייצבו עם מאות הנערים והוריהם לחקירה. אני בספק.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
